שחור ולבן   כמעט כל תרבות מקשרת לבן עם הכוח החיובי ואת השחור עם כוח שלילי.  בחלומות שני הצבעים מתקשרים עם שינויים אותות של התת מודע לעורר את החולם בזמן המודעות לקראת מעבר ממצב למצב.

שחור הוא צבע של מחאה מייצג גם את החלל החיצון, הלא מודע, ובתרבויות רבות גם את המוות ואת העולם התחתון, משהו נסתר וחשאי.  בתרבות הסינית מסמל מים ואת כיוון הצפון. צבע שבולע את כל הצבעים ולא נותן נוכחות של אף אחד מהם.
כאשר מופיע השחור בציורי ילדים מתחיל חששם של המבוגרים "נורא ואיום מה קרה לילד מי פגע בו" מחשבה זו אינה נכונה.  הבחירה של ציור בצבע שחור מביעה את הצורך שבא מהתת מודע ונותן אפשרות של התבוננות פנימית . רצוי מאוד לבחון ציורים כאלה במבט פתוח מאפשר ובלתי ביקורתי, לנסות לפענח את המסתתר מאחורי הציור .

השחור צנוע כצניעותה של הרוחניות , הוא קדוש כמו מחשבתו הצלולה והנקיה של האדם, הוא מופנם כי שומר על הרגש והתובנה מפני האגו והגאווה , הוא דומיננטי כי יש בו כל כך הרבה נסתר לעין וגלוי ללב יש בו אהבה לקבל את כולם ולהתחבר אל האמת.
.
 לבן הוא צבע המסמל תום שלווה טוהר והצלחה.  ביהדות הצבע הלבן הוא צבע של יום קדוש כמו יום כיפור .  באיסלם לובשים לבן כשעולים למכה.
הלבן משרה אוירה של רוגע פשטות ושלמות מוחלטת.  אדם לובש לבן נותן הרגשה של סמכות רוחנית, צניעות וניקיון הנפש.  בחלומות מופיע הלבן כהגנה , החולם יכול להיות בטוח שיש עליו שמירה עליונה. כאשר על דף הציור הלבן יש ציור מינימאלי חסר פרטים והדף נשאר ברובו לבן יש להוסיף תוכן ועניין מאתגר לילד המצייר.